תחום עיסוק

זיהוי סיכוני לקוחות

DataWise מפתחת ניתוח נטישת לקוחות, זיהוי לקוחות חורגים בגבייה וזיהוי אנומליות על נתוני אמת, בשילוב עם ה-ERP הקיים שלכם, נמדד מול ההחלטות שלכם.

עודכן:

DataWise מפתחת מערכות שמזהות סיכון בלקוחות כשעוד אפשר לפעול: ניתוח נטישת לקוחות שמסביר את הנטישה במקום להודיע עליה בדיעבד, דוח זיהוי לקוחות חורגים בתשלומים עם התראות שבועיות, וניטור יומי של ‘מי לא הזמין היום’. הכול על נתוני אמת שלכם, בשילוב עם ה-ERP ומערכות ההזמנות הקיימות.

איך מזהים נטישת לקוחות לפני שהיא קורית?

מתייחסים לנטישה כבעיית דפוסים, לא כדוח. בפרויקט הדגל שלנו, שלוש שנות ליווי של יצרן תעשייתי בשוק האמריקאי, נטישת לקוחות התגלתה קודם לכן רק בדיעבד. פיתחנו ניתוח נטישה שמזהה דפוסי התרחקות ומצליב אותם עם ידע מהשטח, כך שהנהלת המכירות יכלה להסביר את השינוי ולפעול, לצד ניתוח התנהגות לקוחות בתקופות אי-ודאות בביקושים וניתוח אשכולות לקוחות, שסופקו כתוצרים בפועל. את אותה גישה יישמנו גם אצל יצרן גלובלי בתחום טכנולוגיות המים: ניתוח נטישת לקוחות וניתוח מכירות גיאוגרפי מעל תחזית הביקושים הרב-אזורית. ב-B2B הנטישה כמעט אף פעם אינה ‘ביטול’; היא נטישה שקטה: הזמנות מצטמצמות, מרווחים מתארכים, סל מוצרים מצטמצם. מודלים תופסים את הנטישה הזו מוקדם יותר מסקירה רבעונית.

איך נראה זיהוי לקוחות חורגים בגבייה ובהזמנות?

קונקרטי ולא זוהר, ולכן זה עובד. עבור סיטונאי תוצרת חקלאית המשרת מעל 1,000 לקוחות, אפיינו ותכננו זיהוי אוטומטי של חריגות בתשלומים עם התראות שבועיות, לצד ניטור יומי של ‘מי לא הזמין היום’, בשילוב עם ה-ERP ומערכות ההזמנות של החברה. עקרון התכנון: ההתראות מגיעות ב’דחיפה’ (Push) אל תוך תהליך העבודה שבו אנשי הגבייה והמכירות כבר עובדים, והן חייבות להיות מעטות מספיק כדי שיאמינו להן. רשימה שבועית של עשרה לקוחות עם התנהגות רכש חריגה באמת עדיפה על מאתיים התראות שווא ביום, כי התראות שווא, לא החמצות, הן מה שהורג אימוץ של מערכת תפעולית.

אילו בעיות שייכות לתחום הזה?

  • ניתוח נטישת לקוחות: זיהוי מוקדם של לקוחות דועכים, הסבר מבוסס דפוסים, והצלבה עם מה שהשטח כבר מרגיש.
  • סיכון גבייה: לקוחות שסוטים מדפוס התשלום של עצמם, מוצפים שבועית לפני שהחוב מזדקן.
  • חריגות הזמנות: ניטור יומי של מי הפסיק להזמין, ברמת לקוח או ברמת פריט.
  • חיזוי התנהגות בקנה מידה גדול: פיתחנו מסווגי משתמשים מעורבים ושחקנים בעלי ערך גבוה על מאות אלפי אירועי הימורים, עם מתודולוגיית הערכה קפדנית ודיווח מלא של precision/recall. אותה קפדנות מגיעה לכל מודל התנהגותי שלנו.
  • ניתוח אשכולות לקוחות: קיבוץ לקוחות לפי התנהגות רכש בפועל, כדי שהקשב והסיכון יחולקו לפי ראיות.

הוכחות

פרויקט דגל

ניתוח נטישה, ניתוח אשכולות לקוחות וניתוח התנהגות לקוחות סופקו כתוצרים בפועל בתוך שלוש שנות הליווי של יצרן תעשייתי מקבוצת Mueller (שוק אמריקאי); ביצועים נבחנו מדי חודש מול תוצאות אמת; מכתב המלצה מה-CEO שמור אצלנו.

מהעבודות שלנו

זיהוי חריגות תשלומים לסיטונאות תוצרת (אפיון ותכנון, מעל 1,000 לקוחות), חיזוי התנהגות בקנה מידה של iGaming (פיתוח), תחזית ביקושים רב-אזורית שהורחבה לניתוח נטישה ומכירות גיאוגרפי (פיתוח ותיקוף).

לכל העבודות הנבחרות

מהתעשייה

BlueLinx, מפיץ סיטונאי אמריקאי, צמצם חובות בפיגור ב-30% והגיע ל-91% שיוך תקבולים אוטומטי עם מערכת גבייה מבוססת AI, על פי מקרה לקוח של הספק HighRadius. ומחקר עצמאי של Nucleus Research מצא אצל חברה אחרת צמצום של כ-27% בימי הגבייה (DSO), מ-80 ל-58 ימים, על פי המחקר שפרסם. הזווית שלנו: תובנות גבייה נמדדות בהקטנת גיול החובות, לא בדשבורדים.

שאלות ותשובות

כמה היסטוריה צריך?

מספיק כדי ללמוד את ה'נורמלי' של כל לקוח: שורות הזמנה ורישומי תשלום לאורך תקופה שמכסה את העונתיות שלכם. שלב האפיון עונה על זה במדויק על הנתונים שלכם, לפני התחייבות לפיתוח.

זה לא יציף את הצוות בהתראות?

ההפך הוא מטרת התכנון. כמות ההתראות היא פרמטר מכויל: עדיף להציף מעט חריגות באמינות גבוהה מאשר ללמד את הצוות להתעלם מהמערכת. דיוק ההתראות מוגדר כמדד הצלחה מראש.

זה עובד עם ה-ERP ומערכת ההזמנות שלנו?

כן, זה תכנון הייחוס: המערכת שתיארנו תוכננה להשתלב במערכות הקיימות של הסיטונאי, לא להחליף אותן.

נטישה ב-B2B זה כמו נטישה בעולם הצרכני?

לא. ב-B2B רשימת הלקוחות קצרה יותר והערך מרוכז, ולכן היעד הנכון הוא הרווח שנשמר ולא דיוק גולמי. אנחנו משקללים מודלים לפי ערך הלקוח ובוחנים מול תוצאות שהצוות שלכם מאשר.

ואם יתברר שהנתונים שלנו דלים מדי?

נגיד את זה בשלב האפיון ונעצור שם. אבחון שמסקנתו 'עדיין לא, והנה מה לאסוף' הוא תוצאה לגיטימית של שלב האפיון.